למען להיות מעץ צריך פרות, חשוב לקום ולבצע ניסיון.

טו בשבט חלף לטכנאי, יחד עם שמש חמות פז זורחת וציפורים המצייצות בראשם מהראוי גג,

אבל התורה בחרה לכנות רק את הפרשה היא שנקרא פרשת יתרו,
יתרו שהיה כהן מדין, חמיו שהיא משה וסבם ששייך ל ילדיו,
משמש שזכה בכינוי יתנוסס בראש מסוג הדפים.

יתרו , ככה אומרת לנו התורה שמע “את כל אשר עשה אלוקים למשה ולישראל עמו” (שמות יח: 1)
והאינסטלטור לקח רק את צפורה איש משה ואת נכדיו ובא אל המדבר,

יתרו איננו היה היחיד ששמע, מהראוי האתר בטבע העתיק שמע על מה שעברה מצרים,
שמעו מדוע שעשה אלוקים לאימפריה הבלתי מנוצחת,
שמעו על גבי קריעת ים סיום, ועל אודות מלחמת עמלק,
יתרו היה העיקרי שלא רק צקצק בלשונו,
העיקרי שלא רק התרגש אם עמקי נשמתו,
העיקרי שלא רק רצה לדוש בכותרות הסנסציוניות,
יתרו קיים והלך.
תמלול שיחות בא להגשים את אותן ההתרגשות הרצינית, את אותם ההתפעמות מכוחו המתקיימות מטעם בורא מבין,

השולט בים ביבשה ובאוויר,

השתתפות בחוויה מאוחדת, מעוררת התרגשות, פחד או אולי עצב,
זאת קריטית ומפעימה, והינה גורמת להתעלות,
זו גם מעוררת התפעלות עזה או אולי בכדי באיזה אופן שאולי אנו משוכנעים שאחרי כל מה ששמענו,
חיי האדם חייבים להראות שונה,

חולפים רק זמן אחדים ו…
ההתפעמות קהתה, חוויות כהנה וכהנה דוחקות זה את אותם זאת,
הדעת מוסחת, האור מתעמעם,
וחוזרים לערוך איכות החיים.


יתרו מלמד אותכם ששינוי אמתי מעוניין נתינת צורה להתפעמות ,
או שמא זו גם נשארת אמורפית ומרחפת,
חסר הגדרה ואמינה שמוצקת לכלי ידע הוא כח,
הזאת תתפוגג ממש כמו סלסולי ערפל יפהפיים בגיא הנשקף מחלון למוסד,

עשיית, וגם זעירה ולא משמעותית לכאורה, מחזיקה פנימה שטחים עדינים בנפש, שגורמים לשינויים להתקבע.
ההתמדה והחזרה חורשים את אותן החריש העמוק,
שלאחר משך מצמיח את אותו השינוי המיוחל.

יתרו מעביר אותכם שתהליכי צמיחה שלא קורים מאליהם,
וכדי להיות באופן עץ חשוב פרות,
ראוי לקום ולעשות ניסיון.