למקרה בהחלט חובה להתעורר מדרגה מדרגה? ומה בודדת פרשת בהעלותך במשך השבוע שהיו לו בעבר לתחרות שפים באיטליה? וליהודה עמיחי?

אחר האמירה “אין מעלית להצלחה רצוי וכדאי לנוע מדרגה מדרגה” – ראיתי על אודות דלתות המעלית במעונו חולים אסותא לצורך כחודש.

מהווים כותבים כל מיני אמירות על אודות דלתות המעלית על מנת לעודד התפתחות במדרגות.
וכולי אכתוב פוסט בהזדמנות על כל האמירות והאמנות שאני שם לב בבתי החולים בשנים האחרונות.

האם כן רצוי וכדאי לנוע מדרגה מדרגה?

השפים אייל נלווה ויונתן רושפלד, שאנו מקום פנוי המצווה של השופטים בתוכנית ‘מאסטר שף’, מתחרים עכשיו באיטליה. פתאום מהווים עצמם מתוך אתרים אחרים למבחן אל מול אחראי צוות עובדים שופטים איטלקים בנאפולי, שמכריעים האדם הדבר הכין מנות איכותיות מעט יותר. בחלק מהמנות בחרו לחלוף קצת ולהביא את הטעמים המסורתיים אבל בשינוי, עד בתוספת ששייך ל טעם מיוחד אם החלפת בצורת ההגשה.
והשופטים האיטלקים באופן ספציפי איננו אהבו את השינוי. הם רצו להישאר במסורת ששייך ל נאפולי שאנו רגילים אליה.

מול רצונו החשוב לרענן, לסגור רעיון את אותן – היתה פרשת בהעלותך במשך שבוע שעבר, שפותחת במילים ” וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת: (ג) וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה’ אֶת מֹשֶׁה:
קראתי אצל סיוון רהב מאיר “מול בקשותיו (החיובי כשלעצמו!) לחדש ולרענן, מציבה פרשת השבוע תזכורת חשובה: אחרי ההוראה להדליק את אותו המנורה, התורה מקדישה 3 סמלים רק על מנת לציין שאהרון זה עשה את מהו שהוטל לתכנן אותו. “ויעש אכן אהרון”, באיזה אופן נכתב. רש”י מסביר מדוע נכתבו המילים האלה: “להגיד שבחו מטעם אהרון, שלא שינה”. אהרון אינן הוסיף ואין זה גרע, איננו חידש ולא ניסה לבצע בכל זאת אחר, ממש לא הציע פרשנות אלטרנטיבית וממש לא פירמט שוב. ויעש בהחלט אהרון. לעבור בפשטות ובתמימות משמש הדבר שלא כל כך אפשרי לדוגמא שהינו חושבים שזה.
“זה בנוי להיווצר פשוט, קורה מתעניינים ב יותר”, נכתב ע”י ושר פעם אחת השלום חנוך.
ולפני מאתיים שנה, מהר אמר רבי נחמן מברסלב משפט מרתק בעיניי: “עוד באו דקות אשר בהם להיות באופן איש תקנות ופשוט, יהיה בניית כמו למשל לקרות הבעל שם טוב”.
במידה ו כל אדם בתקופה מידי מבולבלת ומאתגרת, שכבר יכנסו הזמנים האלה? האם מי ממש לא ממציא הכול יחדש במקומות אחרים דקה, הוא בגדול החידוש הכי גדול?”


הייתי סגנון שעבורי, כיוצרת, לרכוש מקיים יום ימים את המקום מהם נעדר הקמה מחדש של משמש סוגיה לא פשוטה. הייתי מרגישה שלא לרענן את זה מעלה מאוד רחבת ידיים שכדאי להגיע אליה. מדרגה מדרגה. אינם במעלית ולא בבת פעם. ותאמינו לכם לקרות במדרגה היא שהיא אהרון הכהן נקרא מסובכת. יום שלם ימים להיטיב את אותן הנרות, לעשות תוספת של אור במדינות שונות בעולם וללא שינוי.
אני בהחלט מייקר תגלית שאולי המציאות מעונין לחפש איזון אחת השניים. מצד אלו לעבור וממש לא לערוך ומצד שני לחלוף. מחיר ספר תורה איך סיבות את אותן שתי המהויות הנ”ל וחיים כולם בשלום?

אני במיוחד אוהבת את כל השיר דבר זה השייך יהודה עמיחי וישנם במדינה שורות שמתכתבות בנוסף בעזרת עשרת הדיברות שקיבלנו בחג חודשים ואפילו בעלי נוסף הדיברות שמוסיף המשורר בשם אביו.

אָבִי הָיָה אֱלהִים וְלא יָדַע. הוּא נָתַן לִי
אֶת עֲשֶׁרֶת הַדִּבְּרוֹת אינה בְּרַעַם וְלא בְּזַעַם, אינה בָּאֵשׁ וְלא בָּעָנָן
אֶלָּא בְּרַכּוּת וּבְאַהֲבָה. וְהוֹסִיף לִטּוּפִים וְהוֹסִיף מִלִּים טוֹבוֹת,
וְהוֹסִיף “אָנָּא” וְהוֹסִיף “בְּבַקָּשָׁה”. וְזִמֵּר זָכוֹר וְשָׁמוֹר
בְּנִגּוּן אֶחָד וְהִתְחַנֵּן וּבָכָה בְּשֶׁקֶט בֵּין דִּבֵּר לְדִּבֵּר,
אינו תִּשָּׂא שֵׁם אֱלוֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, ממש לא תִּשָּׂא, לא לַשָּׁוְא,
אָנָּא, אַל תַּעֲנֶה בְּרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. וְחִבֵּק אוֹתִי חָזָק וְלָחַשׁ בְּאָזְנִי,
אינם תִּגְנוֹב, אינן תִּנְאַף, אינה תִּרְצַח. וְשָׂם אֶת כַּפּוֹת יָדָיו הַפְּתוּחוּת
עַל ראשִׁי בְּבִרְכַּת יוֹם כִּפּוּר. כַּבֵּד, אֱהַב, לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְקוֹל אָבִי לָבָן כְּמוֹ שְׂעַר ראשׁוֹ.
אַחַר-כָּך הִפְנָה אֶת פָּנָיו אֵלַי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה
כְּמוֹ בַּיוֹם שֶׁבּוֹ מֵת בִּזְרוֹעוֹתַי וְאָמַר: אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹסִיף
שְׁנַיִם לַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת:
הַדִּבֵּר הָאַחַד-עָשָׂר, “לא תִּשְׁתַּנֶּה”
וְהַדִּבֵּר הַשְּׁנֵים-עָשָׂר, “הִשְׁתַּנֵּה, תִּשְׁתַּנֶּה”
כָּךְ אָמַר אָבִי וּפָנָה מִמֶּנִי וְהָלַךְ
וְנֶעְלַם בְּמֶרְחַקָּיו הַמּוּזָרִים.

(יהודה עמיחי. פתוח סגור פתוח. שוקן. 1998. עמ’ 58)