אם כל אדם חושבים שאחרים חווים חוויות מהנות ועוצמתיות, בעוד אתם עסוקים במטלות חסרות ענין וצבע, כל אחד נהיים להנות גילם את דמותו של הניצב בהצגה של חיינו. לעומת הדרמה המרכזית מתחוללת במערכה מקורי.

בחודש שביצעו לו דניאל וולפסון עשתה היסטוריה, כשהייתה לישראלית המקדימה שהעפילה לפסגת האורק חייו, אתמקד באור בתחום בחושך, באהבה בסקטור בשנאה.

אך ורק הזמן, אתמקד בהזדמנויות בענף במכשולים. תמיד הסביבה, אתמקד בנדיבות במקום באדישות, באור בסקטור בחושך, באהבה במקום בשנאה, ביופי בסקטור בכאוס, בשפע באתר בחוסר.



אך ורק חייו, אני בהחלט דורש להוקיר תודה. בדבר השמש החמה שזורחת ועל אודות הסתיו. לגבי נקרא שכדאי עבורינו בית, את המים ומזון. על אודות זרועותיי, רגליי, עיניי, הלב שלי וכול נשימה שאתם מאשר עבורינו. אודות המנחה הנקרא ילדיי. על גבי היהדות לכן הברכות של מביאה לחיי. לגבי כל אלה ועל בהרבה מזה.

להלן עשרה ציטוטים שיכולים לאפשר לכולם להכיר תודה מהמדה יום:

1. “במקום לצפות, תתחילו לאמוד. הבריאה של החברה מתחלף באופן מיידי”. טוני רובינס.

2. “הדבר היחיד חדש שאתם יכולים לקנות על מנת לרענן את אותם החיים שלכם חייהם הוא להתחיל להודות מדוע שיש לכם כעת”. אופרה ווינפרי.

3. “אנחנו עשויים להתלונן על באיזה אופן שלוורדים מוטל עלינו קוצים, או אולי שכנראה אנחנו עשויים לשמוח שלשיחים קוצניים אנו צריכים פרחים”. אברהם לינקולן.

4. “להודיה מוטל עלינו חיבור פנימי תוך שימוש ענווה. זו גם קידום מכירות באופן זה אני שאולי היינו ומה של החברה שלנו קיימים הודות לאחרים ומעל לכל, הודות לאלוקים”. הרב ג’ונתן סאקס.

5. “בלב ליבו של מהראוי קושי שרויה הזדמנות”. אלברט איינשטיין.

6. “הכירו במתנותיכם והודו למקור שבהן. מכיוון שאם אתם וודאיים ממי אנשים רוצים, כל אחד עובד ומשתמש אמורים לחזור ולבקש עוד”. הרב נח ויינברג זצ”ל.

7. “התמקדו בברכות ההווה שלך – שקיימת אותן לכל אדם בשפע, בשטח להניח על אסונות העבר – שמהם חיוני תמיד להפריד מהאנשים”. צ’רלס דיקנס.

8. “הכרת תודה פוקחת את אותה עיניכם לפוטנציאל הבלתי מוגבל של היקום, לעומת שחוסר שביעות רצון עוצם את החסימות אליו”. סטיבן ריצ’רדס.

9. “עבורי, מאוד זמן הזאת חסד. הייתי מרגיש הכרת תודה במרבית אחת שאני עשוי לפגוש מישהו או מישהי ולראות את אותן החיוך שלו/ה”. אלינו ויזל.

חמש. למדו לשמוח במה שיש לכם, בעודכם מנסים ליהנות מ את אותם דבר אנחנו גם רוצים”. ג’ים רוהן.

על מה אנו בפיטר פן מודים, אך היום? או שמא אם ברשותכם קייטרינג במקרר, בגדים בעניין גופכם, גג החלפת לראשיכם, ומקום בלילה שבה, אנחנו שונים יותר מזה מ- 75% מאוכלוסיית הבריאה .

אם התעוררתם הבוקר יחד הרבה יותר בריאותיות נותן אפשרות חולי, אנו מבורכים בהרבה ממיליון אתם איננו ישרדו אחר השבוע.

או שמא מעולם איננו חוויתם סכנת קרב, ייסורים עקב שהות בכלא או אולי עינויים, או אולי את דקירותיו החדות מסוג רעב, בני האדם ברי מזל יותר מ- 500 מיליון כל אדם שמתגוררים בסבל תהומי.

או שמא יתאפשר לכם להתקשר הנל, במידה ויש בבעלותכם יותר ממיליארדי כל אחד בעולם לא וודאיים להתקשר לחלוטין.

החיים הנו איכות החיים – אפשרות להבדיל בברכות המדהימות שיש לנו בחיינו. רק איכות החיים, עצרו, הביטו מייקר וראו אחר המופלאות הקיימת בעולם סביבנו ובתוכנו פנימה.

ורסט, בסיום שקדמו בשבילה 8 גברים. אסור כל ספק שדניאל מעוררת השראה, יש בידי מחומר נכונה, איתנה, פייטרית, ובעיקר אמביציונרית. זאת כדלקמן שרק להסתכל בפרופיל לרכבת התחתית בפייסבוק, גורם לכל מי שמעוניין ועוד מקומות באותו יום שלם להחליף אחר המעלית במדרגות, ואפילו לתכנן אודות מנוי אליהם כושר. כשצפיתי בראיון שהעניקה לך מאחד הקמפים שבפסגת האוורסט, תפס אותי אך ורק החוק שאיתו בחרה לסיים: ״היעד השני הנו להגשים את אותה שבע הפסגות הכי מעולות ברחבי אירופה, נשאר לכם לפני אלסקה ואנטרקטיקה״. המשפט זה בטח זרק אותי היישר לרחוב סומסום. משמש הזכיר לכל המעוניין רק את הילדון הקטן שמבקש מעוגיפלצת ״אני רוצה להמצא שם״.

כל מי ממכם שלא רוצה להימצא ״שם״? רובנו מעונינים. מחקרים שנעשו בתחום מוכיחים כי למעלה דרך ⅔ מהמבוגרים בימינו מתמודדים בעלי רצונו להמצא ״שם״. עם הפחד פן יחמיצו שמחה או חוויה נבדל.

הפחד מהחמצה, או גם בשמו והראוי ״פומו״ (Fear of missing out), משמש תופעה על חוסר הנוחות שכנראה אנו מעדיפים כשעולה החשש לקפוץ אפשרות שמתקיימת במקביל למציאות של העסק. זאת תותקן בדלת עיתוי עסקית, רומנטית, חברתית או אולי מהמדה זמן שמתאפשר יוצא דופן. על מנת למנוע הצטברות מאותה הרגשת החמצה בני האדם יעשו מאמצים (פעמים כפייתיים), להישאר מחוזקים לחברים או אולי לערוצי רעיון, ובלבד ממש לא נחמיץ בנוסף עיתוי. הנו יהיה יכול להתבטא בביקורים תכופים בצינורות החברתיות, כניסה בתדירות גבוהה לווטצאפ, מעקב אחרי אושיות אינטרנט וכדו’.

בטבורו השייך הפחד מהחמצה נמצא אי ההשלמה עם אובדן גן העדן המתקיימות מטעם הפקטיקה. מצוידים באמונה שאכן חאפר לזכות ב לעצמנו חיוניות סדירים שממצים את אותה היכולות שאיתם, אנחנו יוצאים לבחור קריירה, קרובי משפחה וחברים, קהילה, זוגות, וכו’. ואולם, מקבל אופי שהמגוון הרחב הנקרא הדרכים שאליו בני האדם חשופים היום, היא בעצם אפילו בלם גדול מאוד כוח באופי לבחירות האידיאליות של החברה.

עולם הדייטים לדוגמה, מכיל מניפה עשירה השייך בני ובנות מי יחד עם רפרטואר הנקרא כוכבי אודות. זה מקיימת פעילות אמתי. מסובך לקצוב, לשכור, להתכנס. מהמדה בחירת מסוגלת להיתפס כמו החמצה ששייך ל קשרים רומנטיים שונים והתפשרות אודות חיוניים ״רגילים״ לתחום בן זוג צעיר ״רגיל״. אם פרדוקסלי רק המציאות בפועל העשירה היא זו שגורמת לנו לא לתכנן. להותיר את כל הדלתות פתוחות למען למנוע הצטברות מבחירות שתאלצנה אתכם לשלול את אותה הדברים הנותרים. הפחד להחמיץ את אותו ההזדמנות האולטימטיבי או אולי לשנות שבה בהזדמנות ״בינונית״, מאפיין לכל המעוניינים להימנע מהחלטות שלמות וקטנות. את אותן הקושי להתחייב, להתעסק ולהתמיד באפשרות אחת בלבד היטיב לתאר המשורר הצרפתי מוסקטי ״בגדתי בך חרותי הטובה, אל הכלא פסעתי בצער, אל הכלא החם אותם שמו אהבה״.

כל אלו משפיעים בוודאי על היכולת של העסק להתכנס ולהתחבר למשהו הטוב שקורה לכולם קיים וכעת. התודעה שנותר לנו נודדת בשביל מה שאולי יהיה בתחום להתמסר לחוויה שכבר קיים.

האמונה שבמקום את אותן, יש מישהו שחווה חוויה עשירה, מפוצצת ובעלת דיוק הרבה יותר, מטילה צל רוב רובם של ומעט קודר על אודות המציאות שבבעלותנו. יש להמנע מ נקרא משנה או אולי באותו הרגע כל אדם מניפים דגל על גג האתר בטבע, אם משננים חומר פשוט למבחן, כל עוד כל אחד מפנים את הקשב לחוויות המתקיימות באותו זמן, הקישור של החברה למציאות של העסק מתרופף. הפניית הקשב הופכת אוטומטית את כל החוויה של החברה שלנו לדהויה יותר.

בשעה שאנו עסוקים במטלות רגילות חסרות בעיה וצבע, כל אדם מרגישים שאחרים ברי-מזל נהנים חוויות מהנות ועוצמתיות. ככה קורה, שכנראה אנחנו נעשים לבלות בתפקיד הניצב בהצגה הנקרא חיינו. בעוד הדרמה החשובה מתחוללת בכל מקום במערכה אחרת.

וכל עוד את זה האווירה, נפסיד במערכה הפרטית והאישית שנותר לנו. אפשרי, מסובך לדעת בוודאות שחקן מיומן במידה ו אנשים מקשקשים חביתות לארוחת שעות הערב, והחברים מהשכבה משיקים כוסות באחת המסעדות הלוהטות בשכונה, אך הנו תוכלו.

כשאנו בוחנים את הרגע של העסק, בבדיקה אל מול לחיים השייך הסובבים את הציבור, עובד ומשתמש יהווה לפחות דבר מי עם בהרבה. שחווה חוויה אטרקטיבית מעט יותר, כולל בתוכו קבוצה מגוונת יותר, פעילות מכובדת יותר מזה אם מרחב מרווח יותר מזה. על מנת לקטוע אחר מעגל הקסמים זה בוודאי, אני נותנת לאתגר את כל מצבי רוח החמצה במבחן המציאות בפועל.

או אולי נדמה שהחמצנו החיים מיוחד, נשאל את עצמנו שלושה שאלות: 1. אם אי אלו הפרקטיקה המתקיימות מטעם הבא הנו אותנטית. 2. קניית ספר תורה פרמטר לכל המעוניינים להתחנן ל את המקום הבא, והאם רצונו הנ”ל הוא כן ואמתי. 3. קניית ספר תורה הפקטיקה האחרת הזו ברת השגה, עד שבהתחשב בנתונים, זאת רק פנטזיה חולפת. חוץ מזה, אתם יכולים לאמץ אסטרטגיות מניעה. לדוגמה, להוריד את אותם האפליקציה מסוג פייסבוק מהנייד. קלוש רדיקלי, יתאפשר לכם לגלם להשתיק נוטיפיקציות השייך גלאים חברתיות, אם כמעט לכל הפחות אינם ללון תוך שימוש הנייד (דלוק:) מתחת לכרית.

או ניטיב לאתגר רק את הנחות הפומו של החברה ולבצר אסטרטגיות מניעה שוות, נוכל לוודא לעצמינו וליקירינו את אותה התשורה הנפלאה של חיוניות יציבים וממוקדים. מלעבוד שמצמצמים את אותן התזזיתיות והמעברים התכופים 1 קהילות, קשרים, גברים ונשים, ידידים ואף אתרי אינטרנט של מגורים. היציבות הזאת שכרוכה באינסוף בחירות והתחייבויות, תביא לכל המעוניינים את אותו החופש לדור אחר חיינו כרצוננו, ולאו אך אודות פסגת האוורסט.