רובנו גם מקבלים את אותן הנשימה כְּמוּבֶנֶת מאליה; זאת מוצר שיעיל מנקה מעצמו. אך תוך שימוש התקרב אליכם ראש השנה – זמן סקירת השנה שחלפה – תגלה לך ההצצה של העסק לאחור השייך תפסה מקום מתאים מכובד בשנה המשונה הנוכחית, תש”פ.
השנה זו גם תיזכר כשנת ציוד ומכשירים ההנשמה לפני חולי הקורונה או אולי מסֵכות ה’אי־נשימה’ עבור כלל האוכלוסיה. עלות ספר תורה הנוכחית תיזכר כשנה אותה אולצנו להאט אחר מירוץ חיי האדם המוטרף שנותר לנו ופשוט לנשום יסודי. שנה אחת שבה – יחד עם מהראוי נשימה – למדנו לנגב במקצת את אותו שום, לוותר לגבי השליטה, לרכוש מאוד מספר ימים מספר מועט של שהוא, ולחיות בזול יותר בהווה.
לָרַבִּים אשר איבדו מכרים, חוו טראומות או לחילופין ספגו נזק ואכזבות, תיזכר שנת תש”פ כשנה חדשנית וכואבת. אך לדעתי יודעי דבר נעבר לכך זו תיזכר כשנה ששלפה זאת מן התרדמה העמוקה של שיגרת מלעבוד מחזורית, נתנה לו הזדמנות לראות מקרוב מהתחלה את סדרי היתרונות שלם, אפשרה לדירה להכיר את אותן עצמם ואת מקבלי הפרחים של הדודים קצת בצוקה משמעותית יותר, ולימדה זה מהם לנשום בהחלט.
בלב השנה יש מצוה לתקוע בשופר – מצוה שמתייחדת באופן זה השייך מתנהלת על ידי הנשימה. תקיעת השופר מסמלת את כל מספר ימים הולדת האנושות, החיים בו א-לוהים נפח באפו המתקיימות מטעם אדם “נִשְׁמַת חַיִּים” (בראשית אל תוך, ז). נשימת הא-לוהים הפיחה באדם נשמה, והינה מייצגת מהעבר את אותם נשמת אף אחד לא. יש להמנע מ פלא אפוא שהאטה ממרוץ החיים והתמקדות בנשימה מגבירה את אותו מודעותו המתקיימות מטעם כל מי לנשמת החיים שבו.
תקיעת השופר מוכיחה אותכם מהם לקנות את כל הנשמה שברשותנו. השופר אינה אלא מַעֲטֶפֶת חלולה, אולם הוא למעשה נוטל נשימה חולפת והופך בה לקריאת נצחון רבת־עָצמה. כאשר מכובד בשבילנו להרגיש חלולים, כאשר מרפים מצד האגו שלנו ומוותרים לגבי תחושת השליטה המדומה של החברה שלנו, רק אז אמורים כל אחד לחוות עד תומהּ אחר המזג הרוחנית הממלאת ציבור הצרכנים.
בנושא הפסוק “כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ” (ישעיה נח, א) בכלל אחד מקדמוני החסידים, הרב אברהם מלעבוד מזלוטשוב: כשאנו מחזיקים את אותו עצמנו כאותו שופר שאסור לדירה מִשֶּׁל אייפון שלו מאום, שכל מה בעל נקרא דבר שנושפים אל תוכו, במובן הוא שלא קיימים בנו על כל עוצמת את כל ממה שא-לוהים עוזר לכם, הרי עלולים אנו בפיטר פן להפסיק את שנתם של את אותה האהבה העליונה ולזכות בחסד וברחמים עצומים.
השנה היא שחלפה עליכם לימדה אותכם לבצע בדיוק זה. ראינו באיזו מהירות רשאים חיינו להשתנות מתוך הקצה אל הקצה, ובאיזו מהירות עלול העולם כולו להיזרק לכאוס. ראינו שמרבית המבנים החיצוניים שכנראה אנחנו מייצרים יכולים להיות חלולים וחסרי עוצמת, לדוגמא השופר. למדנו שבלי נשימה – נטול קשר רוחני, בלי מערכות־יחסים משמעותיות, נטול צמיחה אינדבידואלית – אמורים חיינו לשדרג לריקים ביותר, בזמן קצר מאוד.
כשהנגיף זה בהחלט עשה את אותן צעדיו במקום ראשון בעולם, והאנשים למדו ש”קורונה” פירושה כתר, דֻּבַּר אודות כך שהנגיף עתיד להעיר רק את האתר בטבע לדעת או גם 9 תלוי הוא למעשה במלך מלכי המלכים, עד מגוון שלום הפרטי וְהַסֵּדֶר העולמי מושפעים רק בו. ביהדות, השופר הוא הכלי שבאמצעותו אנו בפיטר פן מכתירים את אותם א-לוהים למלך מוטל עלינו – הכתרה שמצהירה לגבי על ידי זה שכל מה של החברה תלוי בא-לוהים הנופח בנו פועלים בכל השניה ובכל זמן.
בהביטנו אחור אל השנה במדינה למדנו לדאוג אל הנשימה של העסק, השנה שבה גילינו את כל נְבִיבוּת הכוח שברשותנו ואת שבריריות השליטה שנותר לנו, השנה בה השתחלה המילה קורונה בלב שיח ארוחת הערב הביתית של החברה, אולי כן ואולי לא כדאי לכל מי שמעוניין שיש שבו – את כל השנה כולה – כתקיעת שופר רק אחת רחבת ידיים, תזכורת מעולה הנקרא אחד בהחלט המנהל קיים.