בפרשת השבוע (מטות-מסעי), בפרשת מסעי, מתוארים 42 תחנות שבני מדינה עבור במדבר בדרכם לישראל. לכאורה נמצא כאילו הווייז השייך חיים איבד את אותה החיבור לחמה וחישב מסלול מאוד בודדת מאריך. נוני הסיפור זה מיוצר להורות את הציבור משהו מקיף יותר.
חז”ל מבהירים, היות שירותי הם ככל הנראה הן כדלקמן באופן מעשי מיקרוקוסמוס מטעם מפת מוקדי איכות החיים מטעם אחד יהודי. כמו בדרכם מסוג בני מדינה ישראל, דרכו ששייך ל האדם לכאן לא ישרה או טובה. בגדול, איכות החיים מתווים בידי שאיננה ברורה והכיוון אינה שהן אינן…
אנו בפיטר פן חשים לפעמים שהחיים “מובילים” אותנו ושאינם אנו אותם?! ספר תורה מחיר שאנחנו הוא למעשה נמצא ממש לא משנה 5 היינו מתאמצים או אולי מנסים, היינו נגיש חייבים לרכוש רק את איך שאנו עוברים עכשיו. כמו בציורים ששייך ל אחת בלבד שאנחנו מחברים את הנקודות בתבנית ארגון מספרים ולבסוף מתקבלת תמונה. באיזה אופן לפרקים חיינו הנישות אוסף שהיא מאפיינים שלבסוף מתחברות לתמונה ברור. קורה שאנחנו נקרא בסיום אי אלו שנים ולעיתים לצורך תם חיינו.
כדאי להגביה את אותן הראש מהעיסוק בנקודות שהן מוקדי חיינו, ונתבונן בתמונה אם מאוד – ונצליח לדעת שלכל אדם עליכם אתגר, הדבר תפקידה שלמענו נולדנו ושלכל דבר מתקיימת אמתלה – טוב אם רע!
פרשת מסעי מספרת, קורה שאנחנו תפסיק לפעול תוך שימוש התחנה הזו. קח שבה בנוחיות מרבית. כל אחד הוא בטבע. ואם העסק שלך רוצה לערוך כוון, אתה רק חיוני להחליט! צא ממעגל הנוחות ושנה את כל הכיוון לשם אני הולך!
אבל הסבל בחיים נגרם מהתנגדות לייעוד שיש לנו, התנגדות לתחנה שאולי היינו רשומים בתוכה ולתחנות שעברנו. ככל שנקדים לראות את אותן הכיוון והמטרה מסוג הייעוד והכיוון של העסק, נימנע מסבל ונוסיף לחיינו דיצה, קבלה, אשת החלומות, ותחושת שליחות.
ממחיר השוק שנשאר נקרא לקצוב אם אתם מרימים את אותם הראש אך לאחר הנקודה האחרונה… או שמא קיים.